החור שבקצה המנהרה

by

אולי אינני היחיד להבחין בתופעה הבאה: לאחרונה החומה מאבדת את מקומה כמאפיין המרחבי העיקרי של הכיבוש לטובת המנהרה. אינני בטוח שניתן להצביע על מכנה משותף לכל המנהרות שהופיעו בחיינו לאחרונה, אך נראה לי שמן הראוי להקדיש להן מחשבה. החומה, ועמה שלל הגדרות והתיילים שמקיפים אותנו מכל עבר, היתה ביטויה המוחשי של דוקטרינת "אנחנו כאן והם שם" מבית היוצר של אהוד ברק. אלא שרקטות הקאסם חשפו את רעיון ההפרדה במערומיו; הסתבר שבין הירדן לים אין די מקום גם לכאן וגם לשם, ושהפלסטינים מסרבים להיכלא שם רק משום שאנחנו לא רוצים אותם כאן. מי שגדל כמוני על "רחוב סומסום" זוכר בוודאי את המערכון הקלאסי שבו עוגיפלצת ועזרא מסבירים לילד בעל קול צורמני במיוחד אודות ההבדל בין כאן ושם. כזכור, עוגי מסביר לילד ששניהם נמצאים כאן, בעוד שעזרא, שהתרחק מהשניים למטרות המחשה, נמצא שם. הילד, שרוצה להיות שם, חש לעברו של עזרא רק על מנת לגלות שהוא עדיין כאן. אחרי שהוא מתרוצץ כמו קאסם בין כאן לשם ונוכח לדעת שבכל פעם שהוא מגיע לשם הוא בעצם כאן, פורץ הילד בבכי: "אני רוצה להיות שם!", הוא מיילל, "אף פעם אני לא אהיה שם!"

ברק וחסידי ההפרדה החד-צדדית חווים בשנים האחרונות את גרסת התשליל של המערכון הזה: הם רוצים בכל מאודם שהפלסטינים יהיו שם, אך למרבה התסכול הפלסטינים ממשיכים לצוץ כאן. הרקטות שלהם יודעות להתעופף מעל לחומות, והמנהרות שלהם מתחפרות תחתן. מערכת המנהרות שבין דרום עזה למצרים חושפת את המצור ההרמטי שישראל מטילה על עזה מאז יוני 2006 כאמצעי ענישה; הפלסטינים מבריחים דרכן תחמושת, אך גם מזון,דלק וחומרי בניין שישראל מונעת את העברתם. על פי דיווחים אחדים אפילו תנין אחד ואיתו כמה קופים ואריות עשו את דרכם לגן החיות של עזה בהרפתקה תת-קרקעית שכזו. יכולות השיגור וההתחפרות של הפלסטינים בעזה הופכות את ההסתמכות על גדרות בגדה לחסרת שחר, ואיתה מתפוגג גם רעיון ההפרדה.

על כן לא מפתיע שברק הציע לאחרונה לאמץ מתווה חדש להפרדה מרחבית. בהרצאה לקראת הבחירות הציע ברק לכרות מנהרה בין צפון הרצועה ודרום הגדה שתאפשר, לדבריו, חופש תנועה לפלסטינים. ישראל תחזיק, כמובן, בריבונות על המנהרה, אך תתיר לפלסטינים לשלוט בה מבחינה אדמיניסטרטיבית. ברק, רב אמן בתחום ההצעות הנדיבות, אינו מהסס להציע גם שליטה אדמיניסטרטיבית וגם חופש-תנועה-בתוך-מנהרה ואין ספק שאם ידחו הפלסטינים את הצעתו תוסר המסיכה מעל פניהם באופן סופי ומוחלט. ככלות הכל, בעזה הם מסתדרים היטב מתחת לאדמה. ברק אינו הפוליטיקאי הישראלי היחיד שיש בליבו פינה חמה למנהרות. לבנימין נתניהו יש סיפור אהבה עם מנהרת הכותל, ואהוד אולמרט שפך את כספי עיריית ירושלים על כביש המנהרות לגוש עציון. בגדה מיושם כבר רעיון ההפרדה המפלסית באמצעות כבישי "מרקם חיים", שאינם מנהרות, אבל גם בהם מובהר, על ידי הפרדה פשוטה בין מעלה ומטה, מי אוחז בריבונות ומי זכאי לכל היותר לחיים, שליטה אדמיניסטיבית, או מראית עין של "חופש תנועה".

מעניין לגלות שמנהרות אינן משמשות את ישראל רק במאבקה בפלסטינים. חשיבותה ההצהרתית של הריבונות מתגלה גם במאבק הסמוי שמנהלים מנהיגינו ומצביאנו נגדנו, וגם היא מתבטאת באופן מובהק דווקא במנהרות. הידעתם, למשל, שאל המעון החדש שנבנה בימים אלה בירושלים עבור ראש הממשלה מחוברת מנהרה? אתם, אם תהיתם, לא תוכלו להשתמש בה בשביל לחתוך דרך עומסי התנועה של הבוקר; אך אתם, להזכירם, לא ראש הממשלה. מדוע מחויבויותיו של ראש הממשלה חשובות יותר מאלו של אזרחיו? אולי משום שכשכבודו מאחר לפגישה סופגת ריבונותנו מכה אנושה. אולם מה יהא על ראש ממשלתנו, נזר הבריאה, במקרה של מתקפה גרעינית, או אסון טבע לא עלינו? אל חשש, לרשותו יעמוד בונקר משוכלל שממנו יוכל הוד רוממותו לפקח בקור רוח על היצלותנו באש הלהבה. מהבונקר הממשלתי יוכל הקבינט המצומצם להימלט – איך ניחשתם? – דרך מנהרה שתוביל הישר לעמק הארזים ומשם לתל אביב, אם תהיה תל אביב, או לשדה התעופה. ממשלתנו הרי לא תפקיר אותנו גם בשעת אסון ותקפיד לשאת באומץ את נס הריבונות גם מן הגולה הדוויה. הרי אזרחי ישראל לא רוצים שמנהיגיהם יקבלו החלטות על עתידם תוך שחשש לגורלם שלהם מתגנב אל ליבם.

התופעה שאני מנסה להצביע עליה כאן היא זליגתה של ההפרדה גם למרחב הפנים ישראלי. כמו שישראל זכאית למרחב פריווילגי נקי מפלסטינים כביטוי לריבונותה על הארץ, הפוליטיקאים שלנו זכאים למרחבים מוגנים ונקיים מאתנו כביטוי לריבונותם עלינו. ההיכלות המפוארים שנבנים ברחבי הארץ לבתי משפט, מפקדות צבאיות ומשרדי ממשלה הם סממן של "ריבונות" שבדמיון הפוליטי הישראלי היא שוות-ערך לכבוד וראווה. השיירות הצעקניות שמלוות את שרי הממשלה בכביש ועדרי המאבטחים שמקיפים אותם מכל עבר הם הביטוי היומיומי להפרדה שמנהרות המילוט משקפות אותה בשעת חירום. אנחנו כאן והם שם.

מודעות פרסומת

תגים: , ,

3 תגובות to “החור שבקצה המנהרה”

  1. אסף Says:

    ההתחפרות כתחליף להתחמשות. זה הזכיר לי:

  2. עודד נעמן Says:

    למה לעצור במנהרה? אפשר להציע לפלשתינים מדינה בלי לפנות אף התנחלות! במקום מדינה פלשתינית לצד מדינה ישראלית אפשר מדינה פלשתינית מתחת למדינה ישראלית! אנחנו אפילו לא נדע שהם שם! חוץ, אולי, מביום העצמאות, כשהם ידפקו בהיסטריה עם המקל של המטאטא בתקרה שלהם בזמן שאנחנו נקפוץ להם על הראש כל הלילה.

  3. אלעד-וו Says:

    זה פשוט מעולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: